גמרא
פירוש
וְהַבָּא עָלֶיהָ בְּאָשָׁם תָּלוּי קָאֵי אָמַר רַב שֵׁשֶׁת אכְּגוֹן שֶׁנִּיסֵּת לְאֶחָד מֵעֵדֶיהָ.
הִיא גּוּפַהּ בְּאָשָׁם תָּלוּי קָיְימָא בבְּאוֹמֶרֶת בָּרִי לִי אִי הָכִי מַאי לְמֵימְרָא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א רמב״ם הלכות גירושין י״ב:ו׳
רמב״ם הלכות גירושין י״ב:כ׳
טור אבן העזר י״ז:מ״ב
שולחן ערוך אבן העזר י״ז:מ״ב
רמב״ם הלכות גירושין י״ב:כ׳
טור אבן העזר י״ז:מ״ב
שולחן ערוך אבן העזר י״ז:מ״ב
ב רמב״ם הלכות גירושין י״ב:ו׳
רמב״ם הלכות גירושין י״ב:כ׳
טור אבן העזר י״ז:מ״ב
שולחן ערוך אבן העזר י״ז:מ״ב
רמב״ם הלכות גירושין י״ב:כ׳
טור אבן העזר י״ז:מ״ב
שולחן ערוך אבן העזר י״ז:מ״ב
קיימא. וחיב לגרשה, שאין מאכילין לו לאדם דבר האסור לו, וזו עומדת בספק אסור. ברי לי. שזה אינו בעלי, על ידי סימנין או טביעות עין, ואשם תלוי אינו בא אלא על מי שלבו נוקפו. דר׳ מנחם. בכתובות בפרק האשה שנתארמלה1 שנים אומרים מת ושנים אומרי׳ לא מת כדאיתא התם. כי קאמ׳ רב דלא תצא כגון וכו׳. ואתא לאשמועי׳ דליתא לדר׳ מנחם, והכי קאמ׳ לא שנו אלא שהעיד עד אחד ונשאת ואחר כך באו עדים, אבל העידו שנים שמת אפי׳ לא נשאת עד שהכחישום שנים אחרים ואמרו שזה הוא בעלה ונשאת לא תצא. שאם לא רצה. כהן לקדש עצמו מספק טומאה ומספק פסולות. דפנו. הכהו עד שיקדש עצמו ויסלק עצמו מכל ספק טומאה וספק פסולות. בשלא נשאת לאחד מעידיה. כלומ׳ שזה הכהן שנשאה לא היה עד שמת, אלא שנים אחרים העידו שמת בעלה, ונשאה זה הכהן על פיהם, ואחר כך באו שני עדים והעידו שכשנשאה זה הכהן היה חי ואח״כ מת. דאי אינם מעידים שמת לאו אסור כהונה לחודיה הוא, אלא אף אסור אשת איש, והא ודאי פשיטא דצריך להוציאה משום ספק זונה, ובהא לא אצטריך קרא. ואפי׳ איהו הוה אחד מעדיה שמעידים שמת ואחר כך נשאה ולדידיה ליכא ספק זונה, הואיל והיא אינה יודעת אם כשנבעלה לו בר.. בעלה חי...2 היא מוזהרת [שלא לינשא] לכהן, שהאשה מוזהרת [גם כן] כדאמרי׳ בפרק הערל3. ...4 דהאי בריתא היא ב[נשאת לאחר]...5 ודאי מחיב לאפוקה, ולא אצטריך קרא. אלא ודאי מיירי שזה הכהן שנשאה הוא אחד מעדיה, והיא גם כן כשנשאה אותו היה ברי [לה] שמת, דכשבאו עדים והעידו שכשנשאה היה חי ליכא ספק זונה לגבייהו, דלתרויהו בריא להו שמת ובהיתר בא עליה, ואפי׳ הכי קאמ׳ דדפנו ומוציאה משום אסור כהונה משום ספק זונה. כל שכן אם יש בה ספק אשת איש, כגון אשה שנשאת על פי שנים שאמרו מת ואחר כך [באו עדים] ואמרו שהוא חי. ובנשאת על פיו של כהן ליכא לאוקומה, דאסורה לו כדאיתא בפרק כיצד6. אסור כהונה שאני. [דישראל] לא מחיב לאפוקה, הואיל ובריא לדידהו שמת, ואפי׳ הכי אם הוא כהן משום אסור כהונה מחיב לאפוקה, שמעלה עשו באסור כהונה.
בעדים. כשהעיד כהן עם אחר על אשה שמת בעלה, ב״ד מוזהרין לטרוח אחר עדים שיכחישום כדי לקדש הכהן שלא ישא [את אשתו. ובדיעבד] אם נשאה לא תצא, דהא בריא ליהו שמת.
וא״א. דלעולם דנשאת, ומיירי שבאו שנים [ואמרו] מת ואחד מהם כהן, ואחר כך באו שנים ואמרו שהוא חי, ונשאה זה הכהן [והיא אומרת בריא] לי שמת, אפי׳ הכי אסורה עליו אף משום זונה, דהואיל והעידו קודם שנשאה חיב להוציאה אף משום קדושת כהונה ומשום אסור אשת איש נמי לר׳ מנחם. מיהו כל היכא דכשנשאה ליכא משום אסור אשת איש ליכא משום אסור כהונה. וכשיעיד כהן על אשה עם אחר אין לב״ד לטרוח אחר עדים להכחישם. ונפקא מינה אי אסירא ליה אף משום זונה, שאם העידו אחר שנשאת שכשנשאה היה חי ומת, משום אשת איש לא מחיב האי כהן לאפוקה, שהרי אותו אסור שהעידו עליו הלך ונתבטל. ומשום זונה מגרשה, שהרי אותו אסור קיים לעולם. מהיתירה הראשון. ממי שמותר לה מתחלה וחוזרת לבעלה הראשון, דאנוסה היא. והכי קאמ׳ רב, לא שנו דאסורה לבעלה הראשון, אלא שנשאת על פי עד אחד, דמדינא אינה מותרת לינשא, והוה לה כזינתה ברצון, אבל נשאת בשני עדים, דמדינא מותרת לינשא, הוה לה כאנוסה וחוזרת לבעלה. ולית הלכתא כרב דלא שנא נשאת על פי עד אחד או על פי שני עדים תצא מזה ומזה כדלקמן. מיהו לענין כהן, ודאי היכא דשנים אומרי׳ מת ושנים אומרי׳ לא מת ונשאה לאחד מעדיה ואומרת ברי ליה ונתארמלה, אפי׳ לישראל אסירא, דספק אשת איש היא מחמת הראשון. [ו]היכא דאותן [העדים אומרים] שלאחר שנשאת מת ונמצאת שבא עליה [באיסור] אשם תלוי ...7 אסורה לכהן משום [ספק זונה] דתרי להדי תרי נינהו... הכהן... מסתברא דכל היכא דליכא... לאפוקי משום ספק [אשת איש, כפינן] ליה לאפוקה משום ספק זונה כדמסיק... נשאת שלא ברשות. בשני עדים שלא תצא מהיתרא הראשון.
והיא מכחישתו. דקאמרה דהאי לאו בעלה הוא. בתרי. דאמרי שזה [בעלה], שהוכחש העד הראשון שהעיד שמת, ונשאת על פי [העד. דתרי] לגבי חד הוא. עד אחד. כגון סוטה. והואיל ובעדות אשה [עד אחד] נאמן, אין עד אחד יכול להכחישו. בפסולי עדות. לעולם תרי מסהדי [ש]הוא בעלה ומכחשי לקמא דנשאת על פיו. ומיהו פסולים לעדות, כגון שאר קרובים או נשים. וקמ״ל שמואל דאזלינן בתר רוב דעות. הילכך כי לא מכחשא להו הוו רוב דעות דחי הוא, והיא מהימנא להו, הוו להו תרי ותרי, ואיהי נמי מהימנא להעד... [אבל] בעל גופיה לא מהימן להעיד על עצמו שאעפ״י שאמר... בכאן דהא עד אחד מהימן, אפי׳ הכי הואיל והוא מכחיש אין כאן רוב דעות, דרוב דעות... עליו הוא דקאמרינן.
איכא דאמרי. אי נשאת על פי עד [אחד].... דכי אתו שני פסולים ומכחשי ליה [ואיהי] לא מכחש׳ להו... דאפי׳ מאה פסולים כחד הם חשובים... כי אין כאן רוב דעות. והאי דקאמ׳ שמואל דכי מכחשא [לא תצא] שנשאת על פי פסול. עד אחד. אין דין עדים בדבר, הואיל וחד [הוא]. הילכך פסולים נאמנין ככשרים. הלך אחר רוב דעות... מקרו רוב דעות כי היכי דשני עדים.... אבל שתי נשים והוא הדין למאה דכחד נינהו, ולא תצא אם נשאת לאותו עד והיא אומרת ברי לי שמת. [אבל נשאת לאחר] תצא, דבאשם תלוי קיימי, וכן הלכתא. והיכא דנשאת על פי אשה ואתא עד אחד ואמ׳ דחי הוא... אעפ״י שנשאת תצא, דהואיל ועד כשר כשהעיד שמת הוא ככמה נשים שמעידות שהוא חי אפי׳ לקולא, כל שכן כשנשאת על פי אשה, וכשר מעיד שהוא חי, דחשבינן ליה כשתי נשים, והוי איהו רוב דעות. וכן כתב הר״ם בגירושין פרק י״ב8. מראשון. אם רוצה לינשא לאחר דאשתו גמורה היא. גירש. ראשון קודם שנשאה השיני. ואם יוצאה בלא גט של שיני אומרי׳ שאשת איש יוצאה בלא גט. דסברי גירש זה וקדש זה. ואעפ״י... כדתנן מותרת... משנתארסה. מדתני אעפ״י, מכלל דלא בעיא גיטא. ותו אמאי לא פסלה, אלא לעולם לא בעיא גיטא משיני הואיל ולא נשאה.מהדורת הרב אביגדור אריאלי, ברשותם האדיבה של המהדיר והמו"ל, הרב שמואל וינגרטן והרב אברהם קפלן (כל הזכויות שמורות ואסור לשמור או להדפיס מטקסט זה למעט קטעים בודדים עבור דפי מקורות וכדומה)
וא״א. דלעולם דנשאת, ומיירי שבאו שנים [ואמרו] מת ואחד מהם כהן, ואחר כך באו שנים ואמרו שהוא חי, ונשאה זה הכהן [והיא אומרת בריא] לי שמת, אפי׳ הכי אסורה עליו אף משום זונה, דהואיל והעידו קודם שנשאה חיב להוציאה אף משום קדושת כהונה ומשום אסור אשת איש נמי לר׳ מנחם. מיהו כל היכא דכשנשאה ליכא משום אסור אשת איש ליכא משום אסור כהונה. וכשיעיד כהן על אשה עם אחר אין לב״ד לטרוח אחר עדים להכחישם. ונפקא מינה אי אסירא ליה אף משום זונה, שאם העידו אחר שנשאת שכשנשאה היה חי ומת, משום אשת איש לא מחיב האי כהן לאפוקה, שהרי אותו אסור שהעידו עליו הלך ונתבטל. ומשום זונה מגרשה, שהרי אותו אסור קיים לעולם. מהיתירה הראשון. ממי שמותר לה מתחלה וחוזרת לבעלה הראשון, דאנוסה היא. והכי קאמ׳ רב, לא שנו דאסורה לבעלה הראשון, אלא שנשאת על פי עד אחד, דמדינא אינה מותרת לינשא, והוה לה כזינתה ברצון, אבל נשאת בשני עדים, דמדינא מותרת לינשא, הוה לה כאנוסה וחוזרת לבעלה. ולית הלכתא כרב דלא שנא נשאת על פי עד אחד או על פי שני עדים תצא מזה ומזה כדלקמן. מיהו לענין כהן, ודאי היכא דשנים אומרי׳ מת ושנים אומרי׳ לא מת ונשאה לאחד מעדיה ואומרת ברי ליה ונתארמלה, אפי׳ לישראל אסירא, דספק אשת איש היא מחמת הראשון. [ו]היכא דאותן [העדים אומרים] שלאחר שנשאת מת ונמצאת שבא עליה [באיסור] אשם תלוי ...7 אסורה לכהן משום [ספק זונה] דתרי להדי תרי נינהו... הכהן... מסתברא דכל היכא דליכא... לאפוקי משום ספק [אשת איש, כפינן] ליה לאפוקה משום ספק זונה כדמסיק... נשאת שלא ברשות. בשני עדים שלא תצא מהיתרא הראשון.
והיא מכחישתו. דקאמרה דהאי לאו בעלה הוא. בתרי. דאמרי שזה [בעלה], שהוכחש העד הראשון שהעיד שמת, ונשאת על פי [העד. דתרי] לגבי חד הוא. עד אחד. כגון סוטה. והואיל ובעדות אשה [עד אחד] נאמן, אין עד אחד יכול להכחישו. בפסולי עדות. לעולם תרי מסהדי [ש]הוא בעלה ומכחשי לקמא דנשאת על פיו. ומיהו פסולים לעדות, כגון שאר קרובים או נשים. וקמ״ל שמואל דאזלינן בתר רוב דעות. הילכך כי לא מכחשא להו הוו רוב דעות דחי הוא, והיא מהימנא להו, הוו להו תרי ותרי, ואיהי נמי מהימנא להעד... [אבל] בעל גופיה לא מהימן להעיד על עצמו שאעפ״י שאמר... בכאן דהא עד אחד מהימן, אפי׳ הכי הואיל והוא מכחיש אין כאן רוב דעות, דרוב דעות... עליו הוא דקאמרינן.
איכא דאמרי. אי נשאת על פי עד [אחד].... דכי אתו שני פסולים ומכחשי ליה [ואיהי] לא מכחש׳ להו... דאפי׳ מאה פסולים כחד הם חשובים... כי אין כאן רוב דעות. והאי דקאמ׳ שמואל דכי מכחשא [לא תצא] שנשאת על פי פסול. עד אחד. אין דין עדים בדבר, הואיל וחד [הוא]. הילכך פסולים נאמנין ככשרים. הלך אחר רוב דעות... מקרו רוב דעות כי היכי דשני עדים.... אבל שתי נשים והוא הדין למאה דכחד נינהו, ולא תצא אם נשאת לאותו עד והיא אומרת ברי לי שמת. [אבל נשאת לאחר] תצא, דבאשם תלוי קיימי, וכן הלכתא. והיכא דנשאת על פי אשה ואתא עד אחד ואמ׳ דחי הוא... אעפ״י שנשאת תצא, דהואיל ועד כשר כשהעיד שמת הוא ככמה נשים שמעידות שהוא חי אפי׳ לקולא, כל שכן כשנשאת על פי אשה, וכשר מעיד שהוא חי, דחשבינן ליה כשתי נשים, והוי איהו רוב דעות. וכן כתב הר״ם בגירושין פרק י״ב8. מראשון. אם רוצה לינשא לאחר דאשתו גמורה היא. גירש. ראשון קודם שנשאה השיני. ואם יוצאה בלא גט של שיני אומרי׳ שאשת איש יוצאה בלא גט. דסברי גירש זה וקדש זה. ואעפ״י... כדתנן מותרת... משנתארסה. מדתני אעפ״י, מכלל דלא בעיא גיטא. ותו אמאי לא פסלה, אלא לעולם לא בעיא גיטא משיני הואיל ולא נשאה.מהדורת הרב אביגדור אריאלי, ברשותם האדיבה של המהדיר והמו"ל, הרב שמואל וינגרטן והרב אברהם קפלן (כל הזכויות שמורות ואסור לשמור או להדפיס מטקסט זה למעט קטעים בודדים עבור דפי מקורות וכדומה)
הערות
1 כב, ב.
2 אולי יש להשלים לפי שרידי האותיות: אם כשנבעלה לו ברי לה אם היה בעלה חי או שמת. וצ״ע.
3 לעיל פד, ב.
4 חסרה תיבה או שתים.
5 חסרה תיבה או שתים.
6 לעיל כה, א.
7 מכאן ועד סוף העמוד בכתה״י, מחוק בחלקו, והקריאה אינה בטוחה.
8 ה״כ-כא.
הערות
Gemara
Peirush